באחד הסיורים שלי בבני ברק, למעשה, סיור שעשיתי לנשות אנשי המילואים, בזכות ובעזרת אסיף, סיור לנשות חיילים מגוייסים, אבל לפעמים, בדיוק בערב הסיור, הבעל, המילואימניק, נמצא בחופשה.
יש זוגות, שויתרו על הסיור וניצלו את הערב לעניינים פרטיים, והיו כאלו שהזמינו את הבעל להצטרף גם הוא.
באותו ערב מסויים, במקרה הזכרתי שפעם שרתתי במילואים, ובאותו ערב מסויים, במקרה היה שליש גדודי שהצטרף לסיור בזכות אשתו.
"רוצה לחזור לשרת?" הוא שואל אותי, "עכשיו אני מגייס אותך"
"עכשיו אי אפשר" אמרתי לו, "צריך לקבל את הסכמת אשתי".
אשתי, שהייתה תמיד אשת חיל, הסכימה להיות גם אשת חייל.
תהליך הגיוס נמשך כמה וכמה חודשים, הרבה בירוקרטיה, בדיקות רפואיות, אבל בסוף קיבלתי, צו 8 למשך 74 יום, אני והבן שלי, כל אחד בגזרתו.
"אבטחת הגבול באיו"ש" זו המשימה.
ובפרקים הבאים, חוויות מימי המילואים.
