באחד הסיורים שלי בבני ברק, למעשה, סיור שעשיתי לנשות אנשי המילואים, בזכות ובעזרת אסיף, סיור לנשות חיילים מגוייסים, אבל לפעמים, בדיוק בערב הסיור, הבעל, המילואימניק,

פלוני הלך ברחובה של עיר ולפתע גילה שהשעון שלו התקלקל. חיפש ברחוב, הביט כה וכה, והנה חנות קטנה עם תמונה של שעון בכניסה. נכנס האיש

אנחנו בניו יורק, או למעשה בעצם בברוקלין, ביקור משפחתי לרגל לידת הנכד ה 16 שלנו. אבל אני לא נוהג לנתק טלפונים, ואפילו עונה אם נראה